כניסה למקום סכנה

[א] (הלכה 141)

שאלה: האם יש איסור על האדם להכניס עצמו למקום מסוכן?

תשובה: נאמר בגמרא במסכת ראש השנה¹: 'ואמר רבי יצחק: שלשה דברים מזכירין עונותיו של אדם, אלו הן: קיר נטוי'. ובמסכת ברכות²: 'תניא, אמר רבי יוסי: פעם אחת הייתי מהלך בדרך, ונכנסתי לחורבה אחת מחורבות ירושלים להתפלל. בא אליהו זכור לטוב ושמר לי על הפתח (והמתין לי) עד שסיימתי תפלתי. לאחר שסיימתי תפלתי אמר לי: שלום עליך, רבי! ואמרתי לו: שלום עליך, רבי ומורי! ואמר לי: בני, מפני מה נכנסת לחורבה זו? אמרתי לו: להתפלל. ואמר לי: היה לך להתפלל בדרך! .. למדתי שאין נכנסין לחורבה .. תנו רבנן, מפני שלשה דברים אין נכנסין לחורבה: מפני חשד, מפני המפולת ומפני המזיקין'.

ובספר חסידים³ מובא: 'ואך את דמכם לנפשותיכם אדרוש, אם מת אדם בפשעו .. אם הולך למקום סכנה כגון על קרח בימות החורף אם נפל במים ונטבע. או בחורבה ישנה הלך ונפלה עליו .. כל אלה עתידין ליתן את הדין שגרמו מיתה לעצמן'.

וכן כתב אדמו"ר הזקן⁴: 'אסור לעבור תחת קיר נטוי או על גשר רעוע או ליכנס לחורבה או לילך בשאר מקום סכנה'.

ובהלכות משא ומתן⁵: 'אל יעמוד אדם במקום סכנה ויאמר שעושין לו נס שמא אין עושין לו נס ואם עושין לו נס מנכין לו מזכיותיו'.

ועוד כתב⁶: 'ומכל מקום לא יכנס לחורבה כדי להתפלל במקום צניעות מפני החשד שיחשדוהו שיש לו זונה מיוחדת שם ומפני המפולת ומפני המזיקין ואם החורבה עומדת בשדה אין לחוש בה לחשד שאין זונה מצויה בשדה ואם היא חורבה בריאה וחזקה אין לחוש בה למפולת ואם שנים נכנסין בה אין לחוש למזיקין שלאחד נראה ומזיק ולשנים נראה ואינו מזיק ולג' אינו נראה כל עיקר אם לא במקום שידוע שרגילין שם מזיקים ואבוקה כשנים וירח כשלשה לפיכך אם הם שנים מותר ליכנס בה אם היא בריאה וחזקה ועומדת בשדה ואם לאו מוטב להתפלל בדרך מליכנס בה'.

שאלה: האם מותר לעבור בנחל שזורם בחזקה?

תשובה: נאמר במסכת יומא⁷: 'מתקיף לה רב יוסף: ובחול כי האי גונא מי שרי (לעבור בנהר כשהמים בגובה עד הצוואר)? והכתיב (בנביא יחזקאל לגבי הנבואה לעתיד לבוא על הנהר שיצא מקודש הקדשים) .. וימד אלף ויעברני מי מתנים, מכאן שמותר לעבור עד מתנים, מכאן ואילך וימד אלף נחל אשר לא אוכל לעבר (כלומר מעל גובה המתנים כבר אי אפשר לעבור) - אמר אביי: שאני נחל דרדיפי מיא (בנחל רגיל מותר לעבור בכל גובה אך בנחל שיצא מקדה"ק מימיו שוטפים במהירות גדולה ולכן מותר רק עד המתניים)'.

וכ"כ אדמו"ר הזקן⁸: 'אסור לעבור בנחל שמימיו רודפים אם המים מגיעים למעלה ממתניו משום סכנה שלא ישטפוהו המים'.

ובהל' יו"כ⁹ כתב: 'אבל נחל שמימיו רודפין מהר ושוטפין אף בחול אסור לעבור בו, אפילו אין המים מגיעין לו אלא מעט למעלה ממתניו, מפני הסכנה שלא ישטפוהו המים'.

וכתב בשבט הלוי¹⁰: 'ופשוט מאד דבכלל הלכות אלה בזמנינו אלו הנוסעים במכונית במהירות גדולה, וכל אחד רוצה להקדים לחבירו וכבר ידוע כמה קפחו חייהם כבר בעו"ה והיא סכנה גמורה זה וכיו"ב ספק רציחה, ספק מאבד עצמו לדעת'.

¹ טז, ב ↩

² ג, א ↩

³ סימן תרעה ↩

⁴ הלכות שמירת גו"נ ס"ו ↩

⁵ סי' קנו ס"ט ↩

⁶ או"ח סי' צ ס"ה ↩

⁷ יומא עז, ב ↩

⁸ הלכות שמירת גו"נ סי"א ↩

⁹ סי' תריג ס"ט ↩

¹⁰ ח"ו סי' קיב ↩

מתוך פרוייקט 'שונה הלכה' - הלכה יומית עם טעמים ומקורות

קישור לקבוצה (שקטה): 'שונה הלכה - מנהגי חב"ד'