נוסח התפלה

[א] (הלכה 152)

ידוע שהחג של כ כסלו הוא עקב השעות שהי' אדמו"ר הזקן לאחר שחרורו בבית המתנגד, וכך מספר בעל הבית רבי: 'בתוך כך נכנס בדברים עם רבינו והתחיל לדבר אתו קשות ויאמר לו הנה אתם מדמים בנפשכם שכבר נצלתם, תדעו שכאשר נפלתם עתה בידי לא תצאו מכאן עד שתחתמו לי לבטל הנוסחא החדשה ושארי הדברים שחדשתם ולא נהגו כה אבותינו שהיו גדולי ארץ כמוכם ומה היה חסר לכם אם היו אומרים נעריצך ולא כתר'.

שאלה: מהו אכן ההיתר לשנות את נוסח התפילה?

השאלה מבוססת על דברי המגן אברהם שכתב¹: 'אמנם המנהגים שנהגו בשרשי התפלה אין לשנות ממנהג מקומו כי י"ב שערים בשמים נגד י"ב שבטים וכל שבט יש לו שער ומנהג לבד מה שנזכר בגמרא שוה לכל (הכוונות) וז"ל הגמרא ירושלמי אף על פי ששלחנו לכם סדר התפלות אל תשנו ממנהג אבותיכם עכ"ל'.

תשובה: ידועים דברי רבינו המגיד ממעזריטש רבו של רבינו הזקן שאתמול ביט כסלו הי' יום ההילולא שלו, בספרו ליקוטי אמרים²: 'הנה ענין התפלה היא כדי שיוכל כל אחד לעלות בשער שלו כי התפלה הוא סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה ויש לכל שער צירופים מיוחדים לכן יש נוסחאות שונות והנה השער הי"ג הוא למי שאינו מכיר את שבטו ותיקן [האריז"ל] סדר באיזה שער יבא לחצר המלך, לזה מכוון השער הי"ג והוא כנגד תיקון הי"ג שהוא ונקה שהוא מקבל מכל הי"ב תקונים וד"ל. והנה האלקי האר"י בהיות נהירין ליה שבילין דרקיעא לימד דעת את העם למי שאינו מכיר את שבטו ותיקן סדר מלוקט מכמה נוסחאות כידוע לבקיאים ואם ישאל השואל לאיזה צורך הם י"ג שערים והלא הי"ג הוא הכולל כולם היה די בזה, התשובה כי בזמן שהיו ידועים כל שבט ושבט ונוסח השייך לכל שבט ושבט בודאי הי' יותר טוב ליכנס בשער [שלו] .. אמנם בזמן הזה שאינם ידועים השבטים (והראי' שיש כהנים ולוים בינינו והאיך יהי' לכולנו נוסחא אחת) ע"כ יאחז כל איש דרכו של האר"י ז"ל השוה לכל נפש ולכן יהי' לעתיד לבא, כירושלים - כמפורש ביחזקאל כי יהי' ידוע לכל שבט ושבט יה"ר שנזכה לראות בבנינו בביאת הגואל ב"ב'.

עפ"י דברים אלו כתב האדמו"ר בעל דברי חיים מצאנז³: 'אך לאחר שנחית עיר וקדיש מן שמיא הבעל שם טוב ז"ל אשר גדלו מבואר בספר יכין ובועז [פרק ב'] להגאון בעל מאיר נתיבים שהעיד על גודל קדושתו ונפלאותיו וכן שם הגדולים [ערך אור החיים וערך צפנת פענח] סיפר בשבחו וכמה גאונים קדמונים שהעידו שמן השמים נשלח לתקן דורו, והבין ששורש נשמתו אינו משער נוסח אשכנז ולכן אחז בנוסח האר"י ז"ל וגם ראה שמזמנו ואילך כמה נפשות שראוים לאחוז בנוסח האר"י ז"ל ולזה תיקן שיתפללו הנוהים אחריו בנוסח האר"י ז"ל וכן הנהיגו אחריו ראשי הדורות הקדושים תלמידיו ותלמידי תלמידיו גאונים גדולים בנגלה ובנסתר ולכן כל המאמין בבעל שם טוב ובתלמידיו ראוי לאחוז בנוסח האר"י ז"ל ומיניה לא יזיע'.

ואודות השאלה איך אכן מותר לשנות את הנוסח, מציין הרבי לשו"ת בית היוצר⁴ שכתב: .. לפי דעת הלקוטי אחרים, ולפי מה שהסביר מרן הקדוש זצוק"ל בספרו דברי חיים זי"ע דנוסח האר"י ז"ל אינו מתנגד לשום נוסח כי הוא זלה"ה בירר הסולת מתוך האוכל ומתוקן לכל נפש מפני שהוא כולל כל השערים וא"כ בזה שמשנה נוסח אשכנז לנוסח ספרד דהוא נוסח האר"י זלה"ה אינו מוציא א"ע מחזקתו שהי' ע"ע בשער האשכנז כיון שגם עתה כשהוא מתפלל בנוסח האריז"ל גם כן עולה בזה השער של האשכנז כיוון שהוא נוסח כולל כל השערים כנ"ל.

ולאחר מכן על פי נוסח האריז"ל שהוא כאמור השער הי"ג, תקן רבינו הזקן את סידורו⁵, וכפי שכתב על כך כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע⁶: 'וידוע שנוסח כ"ק אדמו"ר זצוקללה"ה הוא על פי הרוב על פי הנוסח ספרד, דכל קבלת האריז"ל הוא על זה הנוסח ... ולפי דעתי אפילו כולנו חכמים כולנו יודעים את הקבלה צריכים אנו להתפלל כמצווה עלינו בנוסח רבינו הגדול ז"ל עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע'.

ובנוגע למעשה כותב הרבי⁷: 'נכון הדבר שכותבת בהנוגע לנוסח האריז"ל, אשר תיקן הנוסחא שלו, בסדר מלוקט מכמה נוסחאות באופן אשר מתאים יהי' לכל, וכמבואר בארוכה בספר לקוטי אמרים מהרב המגיד ממעזריטש, שהוא הי' רבו של בעל המחבר ספר הפלאה וס' המקנה גאוני עולם אשר ספריהם נלמדים בכל הישיבות. .. ע"פ האמור לעיל .. מובן שאפשר לשנות מנוסח אשכנז לנוסח ספרד ומנוסח ספרד לנוסח האריז"ל שהוא נוסח חב"ד, אבל לא להיפך, ולכן נכון שתמשיך בנוסח התפלה (שכפי שכותבת) שכבר התחילה וממשיכה בזה, ובודאי שתעשה זה בדרכי נועם ושלום'.

א"כ למעשה ישנה מעלה בנוסח האריז"ל וכפי שסידרו אדמו"ר הזקן שהוא השער הכולל את כל הנוסחאות, ובו ראוי לעלות במעלות התפילה, ולכן ראוי לשנות ולהתפלל לנוסח זה.

¹ סי' סח ↩

² סי' קלג. וראה גם שו"ת האדמו"ר הזקן שער השמועה סימן ה ↩

³ שו"ת או"ח ח"ב ס"ח ↩

⁴ או"ח סי' ה. וראה בשו"ת מנחת אלעזר ח"א סי' יא ↩

⁵ ראה מ"ש בהקדמה לשער הכולל ↩

⁶ אג"ק ח"א אגרת יד ↩

⁷ אג"ק חי"ט ע' ד. וראה גם ח"ח ע' קיד. חי"א ע' סה. חי"ג ע' רצט. ובכ"מ ↩

מתוך פרוייקט 'שונה הלכה' - הלכה יומית עם טעמים ומקורות

קישור לקבוצה (שקטה): 'שונה הלכה - מנהגי חב"ד'