ברכה בלידת בן

[א] (הלכה 153)

שאלה: מה מברכים בלידת בן?

תשובה: נאמר במסכת ברכות¹: 'ילדה אשתו זכר, אומר ברוך הטוב והמטיב'. וכתב המחבר בשו"ע²: 'ילדה אשתו זכר, מברך: הטוב והמטיב, וגם היא צריכה לברך כן'. אך הרמ"א כתב: 'ואם מתה אשתו בלידתה, מברך: שהחיינו, דהא ליכא הטבה לאחריני; וכן אם מת האב קודם שילדתו, היא מברכת שהחיינו ויש שכתבו שנהגו להקל בברכה זו, שאינה חובה אלא רשות, ומזה נתפשט שרבים מקילים באלו הברכות'.

וביארו המפרשים³ שכוונת רמ"א בדבריו 'שאינה חובה אלא רשות' רק על ברכת שהחיינו, אלא שמזה נתפשט שרבים מקילים בכל אלו הברכות.

וכתב על זה המגן אברהם (שם): 'ולכן מקילין רבים בכל הברכות כיוצא באלו, ואינו נכון דמאי דאיתמר איתמר'. כלומר שהמנהג להקל ולא לברך אינו נכון אלא יש חובה לברך ברכה זו.

והנה למעשה למרות מה שכתב המג"א, ישנם קהילות שנהגו שלא לברך ברכה זו, עפ"י דברי הרמ"א שמקילים בכל אלו הברכות, כולל ברכת הטוב והמטיב וכפי שכתב הבן איש חי⁴ וערוך השלחן⁵ ובשו"ת דברי יציב⁶ שלא נהגו העולם לברך ברכה זו.

אמנם אדמו"ר הזקן הכריע כהמגן אברהם שחובה לברך ברכה זו הן האיש והן האשה, וז"ל⁷: 'ילדה אשתו זכר חייב לברך הטוב והמטיב הטוב לו והמטיב לאשתו שנוח לה ג"כ בזכר וכן על כל בן ובן שנולד לו והיא ג"כ חייבת לברך כן ואפילו אם הוא בעיר אחרת ובאו ואמרו לו ילדה אשתך זכר מברך הטוב והמטיב'. וכך הרבי הזכיר בהתוועדות של אחש"פ תשמ"ח⁸ את הלכה והנהגה זו כדבר פשוט.

ולמעשה לגבי ההנהגה בחב"ד ישנם מרבני חב"ד המורים שלא לברך⁹, אך הגר"ח נאה כתב בקצות השלחן¹⁰ לברך, וכן מורים לברך רוב רבני חב"ד¹¹.

*שאלה: עד מתי יכול לברך?

תשובה: כתב הפרי מגדים¹²: 'ונראה דכאן כולי עלמא מודים אף לאחר כדי דיבור יברך דעדיין הטובה בעולם'.

ובמור וקציעה¹³: 'נ"ל שהברכות שמברך על השמיעה, בין לטוב בין למוטב, אם נתרשל ואיחר מלברך לא נפטר בשביל כך מהברכה אלא מברך בשעה שנזכר. ולא דמי לשומע קול רעם וברק, דהתם אחר שעברו שוב אינו מרגיש כלום, משא"כ כאן שמברך על הנאה, או על הפכה כל זמן שמרגיש בהם עדיין חיוב הברכה עליו. מכל מקום נ"ל שאחר שלשה ימים לשמיעה, שוב לא יברך בשם ומלכות, דומיא דברכת הגומל'.

ובקצות השלחן¹⁴ כתב: 'כמה נמשך הזמן שיכול לברך לא נתבאר, דלא מסתבר שאין לזה שיעור כלל, ואפשר דכל זמן שעסוקין באותו ענין ולא הסיח דעתו עדיין מהבשורה יכול לברך ותו לא וצ"ע'.

א"כ למעשה גם אם לא בירך מיד, צריך לברך כל עוד ששמח ועסוק בלידת בנו.

¹ נט, ב ↩

² או"ח סי' רכג ס"א ↩

³ מג"א ס"ק ג, וראה באליה זוטא ס"ק א ↩

⁴ שנה א פרשת ראה אות ח ↩

⁵ סי' רכג ס"ב ↩

⁶ או"ח סי' פח ↩

⁷ בסדר ברכת הנהנין פי"ב סי"ב ↩

⁸ תו"מ ח"ג ע' 153 וראה גם הע' 25 ↩

⁹ כהוראת הרב גורליק, וממלא מקומו הרב אשכנזי (מד"א דכפ"ח) שלא מברכים (ספר הרב אשכנזי עמ' 288) ↩

¹⁰ סי' סד ס"ט ↩

¹¹ כן הורה הרב חנזין, והר"ש מרוזוב ועוד, וכן יבדלחט"א הרב ח"ש דייטש, והרב פרקש, ראה קובץ העו"ב (אוה"ת) תתמ ע' 159. ובספר שבח הברית פ"ד. ובמדריך מעגל החיים להרב גרליק (מהדו"ק הוצאה תשס"ט) פ"א סי' ב ↩

¹² סי' רכג ס"א בא"א ↩

¹³ סי' רכד ↩

¹⁴ סי' צב, בדה"ש אות יא ↩

מתוך פרוייקט 'שונה הלכה' - הלכה יומית עם טעמים ומקורות

קישור לקבוצה (שקטה): 'שונה הלכה - מנהגי חב"ד'